8:00-21:00
ימי פעילות א’-ה’ בימי ו’: 8:00-15:00
סניף: תל אביב, שדרות בן גוריון 79 סניף: גבעתיים, ויצמן 19 (קומה 3)

יוגה ושלום\ מאמר מאת יואב שמש

בדצמבר האחרון התקיים "מרוץ סובב סדום"לאופניים ולריצה בדרום ים המלח . כחלק מאותו היום התקיים ה"מרוץ לשלום", יום פעילות מלא שכלל רכיבה משותפת של ישראלים ופלסטינים, שיחות ומעגלי הקשבה, שיעור יוגה משותף שלי ושל נאהד בנדק מבית-לחם ועוד…

אחה"צ התקיים פאנל של כמה דוברים, כל אחד בתחומו. התבקשתי לדבר על יוגה ושלום, ואלה היו הדברים שבחרתי לומר:

במאה התשע-עשרה חי בבנגל שבצפון מזרח הודו יוגי שזכה להכרה כאחד המורים והפילוסופים המשפיעים בהודו. קראו לו רמקרישנה. הוא לא היה פילוסוף שכתב ספרים על גבי ספרים, למען האמת, הוא אפילו לא ידע קרוא וכתוב. הוא ידע להתפלל ולאהוב. תלמידיו הם שכתבו את מילותיו בשיחות ובשיעורים שקיים.
הוא היה חסיד של האלה קאלי, הגיע למצבי התודעה הגבוהים ביותר ולכאורה הגיע ל"הארה", שהיא מטרה אליה מכוונת התרבות הרוחנית ההודית, אותו "חיבור עמוק" שמופיע בטקסטים עתיקים כה רבים בהודו. רמקרישנה יכול היה לעצור שם ולנוח על זרי הדפנה, להמשיך לפאר את שמה של קאלי, לדרוש את הייחוד שלה ולדקלם כי אין מבלעדי קאלי. להילחם בשמה. אבל לעומת זאת הוא חקר נתיב נוסף וזכה לאותו "חיבור עמוק" גם בדרך האדוויטה ששוללת את קיום האלים וכאילו לא די בכך, הוא הגיע לאותו החיבור גם דרך התפילה בנצרות ולבסוף גם באסלאם. היום הוא מוכר לעתים בעולם המערבי כ"מייסד האוניברסליזם התיאולוגי", אסכולה שמדברת על שוויון בין הדתות ובין האמונות, על כך שבבסיס כל הדתות עומד דבר אחד ואין דת טובה יותר או פחות מחברתה. אבל האם זה היה העיקר בשבילו? הוא מעולם לא אמר שכל הדרכים זהות האחת לשניה וזה לא נראה ש"הסינתזה של הדתות", כפי שקראו לזה אחר כך, היא שעניינה אותו. מה שעניין אותו, והוא חזר על כך בשיחות רבות, היא התשוקה העצומה המשולבת בכוונת הלב ובאהבה, ואותה הוא חקר. באחת משיחותיו אמר: "התשוקה/כוונה העצומה הזאת, בכל נתיב שבו תחליט ללכת – יהיה זה הינדואיזם, אסלאם, נצרות, שקטי או בראהמן – התשוקה/כוונה הזאת היא הקובעת". הוא לימד שהדת, היא שכפופה לאותה תשוקה וכוונה ולא להיפך. אם נבין את זה, לא ניפול בתיאוריה של הדת מבלי שנחווה את מה שיש לדת להציע באמת.

יש לנו כוחות רבים שמשפיעים עלינו. לא נסווג אותם לטוב ולרע, אלא נהיה קודם כל מודעים לקיומם. המשפחה היא כוח, הלאומיות, הדת וגורמים חיצוניים אחרים הם כוחות שמכניסים אותנו למסגרת ומשקפים את הסביבה ולא את האני הפנימי. אני יואב, ישראלי, מורה ליוגה יהודי, הבן של… כל אלה הם רק מסגרת ומסגרת היא דבר חיובי, אבל אם הרצון הפנימי לא יוצא החוצה, אז המסגרת הופכת לכלא ואנחנו הופכים לאסירים. אחד הדברים הקשים הוא לדעת מה אנחנו באמת רוצים. אחת מהמטרות של היוגה היא להשתחרר מההגדרות. זה לא קל, כי זה הפוך ממה שהחברה דורשת מאיתנו, אבל זה הכרחי בשביל לא לתת לעולם הזה לחלוף על פנינו מבלי שבאמת נחייה בו. אני מתרגל יוגה כחמש-עשרה שנה והדרך היא ארוכה. השחרור מהגדרות אינו קורה ביום או ביומיים, אבל התרגול הקבוע והחקר הפנימי נותן לי בכל יום להבין משהו נוסף על יואב שלפני ההגדרות, ובכך להבין ולראות אחרת גם את המציאות שבחוץ. זה האימון, בסופו של דבר, ששומר על הגחלת ומאפשר לי לזכור שלא להיכנע לכוחות שמסביבי בדברים שמזיקים לי או מסיטים אותי מהטבע העמוק שלי, אך זהו אותו אימון שמאפשר לי להתמסר באופן מלא לאותם הכוחות, כשהם מגדילים או מעצימים את הטבע הפנימי. הכוחות שמסביבנו – משפחה, לאומיות, דת וכן הלאה, אם יודעים להשתמש בהם נכון ולא להיות כבולים אליהם, הם מתכון בטוח לצמיחה. אבל המצב הנכון הוא כאשר השור לוקח אחריו את המחרשה וחורש בעזרתה את האדמה. יותר מדי פעמים אנחנו רואים שזו המחרשה שלוקחת אחריה את השור, והשור בעצם לא מתקדם לשום מקום אלא רק לועג למחרשות האחרות ומתפאר עד כמה המחרשה שלו היא הכי יפה והכי טובה. במקום הזה אותם כוחות הופכים למלכודת אגו מסוכנת.

רמהקרישנה חזר בסופו של דבר להיות חסיד של קאלי ואני מניח שבלבו הוא אף פעם לא באמת עזב אותה, אבל בסוף דרכו הוא יכול היה להכיל בנוסף לקאלי גם את האמת של האדוויטה, של הנצרות, של האסלאם ובעצם של כל העולם. הוא חיבר בין אנשים בני דתות שונות ולאומים שונים, לא על ידי אידיאולוגיה ומאמץ, אלא על ידי פשטות, אמונה ואהבה.

שיחה מהירה

צור קשר





  

קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני