8:00-21:00
ימי פעילות א’-ה’ בימי ו’: 8:00-15:00
סניף: תל אביב, שדרות בן גוריון 79 סניף: גבעתיים, ויצמן 19 (קומה 3)

האם לתרגל עם שרירים תפוסים?/ יואב שמש

 

בכל פעילות תקינה של הגוף, השרירים מתכווצים ומרפים לסירוגין. תהליך כימי בו חלבונים מסויימים מתרכבים יחד, יוצר הוראה לסיבי השריר להתכווץ. אותו כיווץ מאפשר תנועה ופעולה. כתוצאה מהתהליך משתחררת חומצה לקטית (חומצת חלב), שבמצב בריא מתפזרת בדם. כאשר שריר עובד חזק מהרגיל ובעומס שאינו רגיל אליו, הכיווץ הוא חזק מדי, חמצן אינו מצליח להגיע אל השריר ולהרפות אותו והחומצה נכלאת ברקמה. הסיבה למשל, שעיסוי עוזר לשריר תפוס, היא שהתנועה והלחיצה על השריר סוחטות את החומצה החוצה (לכן מרגישים כאב בזמן העיסוי) מזרימות דם חדש ואתו מזרימות גם חמצן.

במקרים אחרים, הכיווץ יכול לגרום לקרעים קטנים בשריר. כמו רצועה אלסטית, בשביל שקטע מהשריר יתכווץ, קטע אחר חייב להימתח. אם המתיחה חזקה מדי, סיבים שריר יקרעו. אם זה קורה במידה מזערית, אין בזה כל נזק – ההיפך הוא הנכון: במצב של מנוחה, במקום הסיב הקרוע יבנה סיב חדש, חזק יותר והשריר יתפתח. לא צריך להיבהל משריר תפוס. מצד שני צריך לזכור שכדי שהשריר יתחזק (וביוגה, לא פחות חשוב, שתנודות התודעה ישקטו), צריך לתת לשריר להשתקם.

בכדי שאותה החומצה הלקטית תשתחרר מרקמת השריר, לא מומלץ להיות במנוחה מוחלטת. מומלצת פעילות שתעודד תנועה, אך לא באופן של יצירת מאמץ קבוע על אותה הרקמה התפוסה. לדוגמא: תרגלנו אימון תנוחות רגליים ולאחריו נתפס השריר הארבע ראשי (שריר הירך הקדמי). אם נתרגל למחרת את תנוחת הלוחם II (וירבהדראסנה II) כאשר השריר עדיין תפוס, במיוחד אם נשהה בתנוחה, אנחנו נגרום להחמרה של המצב, להמשך הכאב ולפיכך גם להמשך הפרעת התודעה. תרגול כזה לא יקרא יוגה. לעומת זאת, הליכה במישור תהיה פעולה נכונה. היא לא תהיה כרוכה במאמץ גדול מדי לשריר, תזרים דם, תחמם את האזור ותשחרר את החומצה הכלואה בו.

כל הנכתב לעיל נכון לגבי כיווץ מתון, כזה שבמנוחה ועבודה מאוזנת ומתונה משתחרר אחרי יום עד שלושה ימים. אם הכאב נמשך למעלה משבוע-שבועיים, זהו סימן לדלקת. במצב כזה אף ייתכן שהכאב לא נובע במקורו מכיווץ אלא ממשהו אחר. במקרה כזה יש לתת למקום מנוחה מלאה. לעתים חימום המקום יעזור להחלמה ולעתים תכשירים טבעיים כגון ארניקה או תכשירים הומאופטיים כגון טראומיל יכולים להקל. במקרה שהכאב נמשך זמן ארוך יותר ואינכם מרגישים שיפור, אני ממליץ לגשת לבדיקה.

השאלה אם לבוא לשיעור במקרה של שריר תפוס או אפילו של דלקת, תלויה מאוד באופן שבו אתם כמתרגלים בשיעור מסוגלים להיות אינדיבידואליים ולא להיסחף אחרי הכלל ואחרי האגו. אחת הדרכים היא לתרגל חלק מתנוחה ולא תנוחה מלאה. לדוגמא, בתנוחת הלוחם II הברך של הרגל הקדמית נמצאת מעל לקרסול והירך במאמץ. אם תתרגלו את התנוחה כאשר הברך כמעט ולא כפופה, התנוחה לא תיראה מדוייקת, אבל גם לא תיצור עומס, וכך תפתרו את הבעיה. התנוחה לא תהיה מדוייקת לפי הספר, אבל היא תהיה מדוייקת למצבכם. על אחת כמה וכמה במצב של דלקת או של פציעה אחרת. במקרים כאלה נצטרך לעתים לוותר ולחכות ב"עובר" או בתנוחת מנוחה אחרת בזמן שאחרים מתרגלים תנוחות שקשה למצוא להן אדפטציה (בעיקרון כמעט לכל תנוחה יש התאמה למצבים רפואיים שונים, אבל חלקן מצריכות אביזרים, מורה וזמן ארוך יותר ולא יתאימו לשיעור "רגיל" שמתרחש בזרימה ומכוון לקהל הרחב). במצב כזה של מנוחה, הפתרון היוגי המוצלח ביותר בעיניי הוא לתרגל את התנוחה בדמיון. כשכולם מסביבנו יתרגלו את התנוחה, אנחנו נעצום עיניים ונדמיין את עצמנו מבצעים את התנוחה לפרטי פרטיה בדמיון. העבודה, למרבה הפלא, לא תהיה רק תודעתית, אלא יהיו לה גם השלכות בגוף וגם הרצף התודעתי באימון יישמר ולא ייקטע.

במקרים כאלה, בין אם זה שריר תפוס, דלקת, או פציעה, אנחנו מחוייבים לקחת אחריות על האימון שלנו. אם אנו לא מצליחים לנתק את עצמנו בשיעור מהתחרותיות או מאי הנעימות להיות שונה ולנוח כשצריך בזמן שכולם ממשיכים, ההצעה שלי היא קודם כל ללכת ולשוחח עם המורה. ההצעה שלא להגיע לשיעור במקרים כאלה תהיה נכונה בריאותית, אבל ביוגה אנחנו מחפשים גם לפתח את עצמנו – את הקשב לגוף, את יכולת ההתבוננות, את היכולת לצמוח מתוך מצבים ולפתח גופנפש חכם, שקט ובריא. ייתכן שהמורה ייתן/תיתן טיפ שיעזור לכם להשתחרר מהתחושות בקבוצה ומציאת הגבולות כאינידבידואל. המשמעת וההבנה של אימון היוגה נבנים טיפין טיפין לאורך חודשים ושנים ולעתים מצריכים גם עידוד והדרכה. אנחנו כמורים נמצאים שם בשבילכם. נצלו זאת.

יואב שמש מלמד בפראנה גבעתיים

יום חמישי 19:00 שיעור יסודות

יום שישי 12:00 שיעור ויג'ננה לכל הרמות

עוד על יואב שמש

מוזמנים באהבה

שיחה מהירה

צור קשר





  

קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני