איזהו גיבור.
כולם רוצים לכבוש את יצרם. נאמר שמי שכובש ומרסן את היצר שלו, גיבור. אבל איך נכבוש את המחשבות, תשוקות, תאוות שלנו אם על הגוף שלנו אנחנו בקושי שולטים?
הרבה שואלים מה זה בעצם יוגה. חלק רואים ביוגה דרך רוחנית בלבד. מדיטציות. מוזיקה מרגיעה. שלווה טוטאלית. (אבל בעצם לא מפסיקים לחשוב על המישהו הזה שפעם פגע בהם ואז בבת אחת מתעצבנים על הרכב שלא מפסיק לצפצף בחוץ ומפריע להם להיות שלווים). וחלק חושבים את היוגה לעוד נגזרת של שיעור ספורט לגוף. ולא מבינים היכן נכנסת הרוח ביוגה. דרך איזה חלון.
מהספר chittavijnana of yogasanas מאת פרשנט איינגר, בנו של ב.ק.ס איינגר, אפשר לקבל ניתוח מעמיק ואמיתי על הקשר בין שני העולמות האלו של הרוח והגוף.
פרשנט כותב שהאסאנה היא דרך הגוף, בשביל הצ'יטה.
ומהי הצ'יטה? הצ'יטה היא המיינד. האגו. האינטליגנציה. ההרגשות. הרגשות. הזיכרון. התאוות. ה"אני".
כלומר, כשאנחנו פורשים את המזרון שלנו ומתחילים לתרגל את האסאנות, התרגול הנו פיזי, דרך הגוף, כדי להגיע לרבדים העמוקים יותר במיינד. כדי לכבוש את ייצרנו.
פטאנג'אלי, מחבר היוגה סוטרה, מגדיר את היוגה בסוטרה השנייה שבפרק הראשון כ"צ'יטה ורטי נירודהה". כריסון/כיבוש/שליטה/השקטה (נירודהה) של השינויים/התנודות (ורטי) המנטליים (צ'יטה).
התודעה שלנו לא מפסיקה לנוע קדימה ואחורה, עבר-עתיד, בעיות לפתור, דברים להשיג, חרטות עבר, כעסים ועלבונות. התודעה ממושלת לקוף שקופץ על עץ מענף לענף. כשאנחנו פורשים את המזרון ומתחילים לתרגל, אנחנו מתנתקים מהמחשבות ומתחברים לגוף, ל"עץ". וכמו שהחושים מתכנסים פנימה (פראטיהרה), גם המחשבות בזמן התרגול הן בין כתלי הגוף. אנחנו עם עצמנו והמחשבות אתנו ולא מחוץ לנו. אנחנו הווים ומודעים. כאן ועכשיו באסאנה ולא בעבר-עתיד.
כלומר, השקטת תנודות המיינד הינה התוצאה. לא הדרך. הרי אי אפשר לכפות שליטה על המחשבות, אבל אפשר להיות מודעים להן ועם המודעות באה ההשקטה. התרגול הוא הדרך להגיע למודעות. וככל שנעמיק בתרגול כך נכניס יותר מודעות (אור) דרך הגוף בשביל המיינד. בשביל, בסופו של דבר, להפסיק את הסבל. (דוהקהה).
אולם, בואו לא נשכח שעד עכשיו התמקדנו רק באסאנה, שהיא שמינית מדרך היוגה לפי פטאנג'אלי. האסאנה הוא האבר, השלב, השלישי (מתוך שמונה) במסע הזה של היוגה לחקר הנשמה. לפני השלב של האסאנה קיימים שני שלבים: ניאמה בשלב השני, שזו המשמעת. ו יאמה בשלב הראשון, שזה המוסר. עוד לפני שפורשים את המזרון, עוד לפני שנראים טוב באסאנות, עלינו להיות טובים אחד לשני. זו הגבורה האמיתית. מכאן מתחיל הכול וזו היוגה בשבילי.
_________________
מאת: קרן לין