שאוואסנה. נקודת הנוף בסופו של טיול

תניחי את הגוף על הרצפה. שכבי על הגב, הזרועות קצת רחוקות מהגוף אבל נחות לצידו. כף היד פונה ברכות כלפי מעלה, הרגליים בפיסוק קטן. תניחי. תניחי לשרירים, תניחי למפרקים, תניחי למחשבות. הנה גל של רגש גואה בך, זה בסדר,  הטבע של הגל  הוא לעבור. ואת מכירה את הגלים האלה, את הדמעות שמטפסות בגרון ככה בלי סיבה וחולפות.  את השובבות המדגדגת בתוך הגוף, כמו בעל חיים, כמו שרקן, גמיש ורך וצוחק. וחולף. עם הגל.

כל מיני כאלה רגשות שצפים ועולים מיד כשהגוף מונח סימטרית על הרצפה, ושמת את האגן מספיק רחוק מהשכמות, עושה כבוד לקשת העמוקה של הגב התחתון, לא מתעסקת איתו, עם הגב התחתון, יודעת שהוא ילדותי בעצמו, לא תתני לו תשומת לב  הוא יכאיב לך, כמו ילד בגן שמושך לך בצמה כי הוא רוצה את תשומת הלב שלך, ככה הגב התחתון. יש לו מבנה של קשת, הא לא יודע להתרכך אל הרצפה כמו השכמות והוא לא מוכן ככה סתם שתניחי את עצמך לנוח  בלי להתחשב בו.  ואת מתחשבת. ועושה כבוד גם לעורף, גם הוא קשה עורף. רוצה שתורידי את הסנטר  קצת למטה לכיוון החזה, כדי שלו, לעורף יהיה מקום, והחוליות שלו לא יידחסו אחת לשנייה. אז את מניחה אחר כבוד את הגב התחתון, ומארגנת מקום לעורף וכשנדמה לך שכול האיברים מרוצים ושאת יכולה סוף סוף להיות עכשיו גוויה מתעוררים פתאום כל החיים האלה ורגש של בכי או של שמחה ילדותית, או סתם מחשבות על סלט ירקות עם ביצה קשה וטחינה, אחרי הכול גם המעיים רוצים את הכבוד שלהם.

מי החליט לקרוא לתנוחה הזו תנוחת הגוויה? באיזו מסורת טנטרית היו מסדרים בתנוחת הגוף הזו  את המתים ויושבים  עליהם ושרים מנטרות. בכלל מקובל לשים בתנוחה הזו את גוף המת, אבל  לשכב ככה בשבילך זה המון לחיות. מקובל להגיד שזו תנוחה קשה, אולי הכי קשה וזה נכון, כי מנטאלית היא לא מספקת  שום עזרה. לא צריך להתרכז עכשיו בשום משימה, לא צריך למתוח את שרירי הרגל האחוריים או לזכור לסובב את הכתפיים החוצה, לשאוף או לנשוף, להתפתל או להתכופף.

מנטאלית שאוואסנה לא נותנת, היא דורשת. דורשת את נוכחותנו. שנהיה איתה. שלא נברח. שנהיה פשוט. כמו אישה שמבקשת מהאיש שלה "אל תלך הערב, תישאר". והוא שואל "לא ללכת? אז מה נעשה?"  והיא עונה, "לא נעשה, נהיה. רק נהיה. נחיה." וזה קשה לו לבעל אבל אם הוא אוהב את אשתו או לפחות מכבד אותה הוא נשאר.

ואת מכבדת  את הגוף שלך, אז תניחי אותו עכשיו על המזרון ותהיי. גל  הרגש יעלה ויחלוף, תסמני לעצמך לקנות לימון לסלט ותניחי למחשבות. לאט האיברים  יתרככו אל הרצפה. את כבר יודעת – בשבילך זה טוב לכופף  את הברכיים, ככה הגב התחתון רוצה. לאט האותות החשמליים שהמוח יורה אל השרירים יפסקו, והשרירים יעזבו את הכיווץ שלהם, פעילות השלד  תיפסק ורק מערכת הנשימה עוד תנוע. וכל הדברים שעשית בנפרד, וכל הדברים שרצית בנפרד יתאחדו אולי היום, ולו לרגע קצר. ואולי לא, אבל את לא מוותרת. מחר שוב בסוף האימון תניחי את הגוף על המזרון. שאוואסנה זו התנוחה האחת  שמקפידים לעשות בכל אימון.  שאוואסנה היא נקודת הנוף בסופו של טיול. אם הגעת עד לכאן אז עצמי את העיניים ותסתכלי כמה יפה.

כתבה: אביגיל אריאלי

יום פתוח לקורס המורים של פראנה יוגה בהנחיית אביגיל אריאלי מתקיים ביום שבת ה- 5/7/14 בסניף תל אביב בשעה 12:30. למתעניינים ליצור קשר- 03-5230907