01כחלק מקורס מורים התבקשתי לצפות בשיעור יוגה, יש משהו מאוד מיוחד בחוויית הצופה. הכיתה החלה להתמלא, לאט לאט מצאתי לי פינה בחדר אוחזת עט ומחברת וממתינה בסבלנות לתחילת השיעור. המורה החלה את התרגול עם בקשה למבט פנימה והחוצה תוך כדי נשימה קבוצתית, בעוד קצב נשימות המתרגלים השתווה לקצב אחד, אנרגיה מעצימה מלאה את חלל החדר, אפשר היה להרגיש את זה בכל פינה. עם פתיחת ברכות השמש צפיתי במתרגלים כאשר חלק מהתרגול היה ללא הנחיה, המתרגלים הצטיירו לי כמו קלפי דומינו של תנועה מרתקת ואחידה, המבט, התארכות, פתיחות בעדנה ונועם ושוב חוזרים להתחלה. סאמה סיטיהי תנוחת האיזון השלם. לרגעים הרגיש שאף אחד לא הגיע לתרגול הפיזי וכולם חווים את התחושות שלהם עם מבט פנימה והגוף הוא רק הכלי החומרי להגיע לכל מה שקיים בתוכנו מעבר לחומר. בין לבין המורה הסבירה על השוני בין הסדרה הראשונה לשניה, הנעת הפראנה אנרגיית החיים באמצעות הנשימה ככלי שמניע אותה, נשימה מובילה גוף מצטרף מבט מלווה,נשימה מודעת עמוקה וארוכה, נשימה שווה. בסוף התרגול המתרגלים עמדו על הראש, הצטרפתי גם כן, הרי לאורך כל הצפייה הרגשתי שאני מתרגלת יחד איתם, נוכחות ברגע הזה וצמיחה מחודשת, זהו החופש האמיתי.
תודה לאוריתה על חווית צפיה מרתקת ומעצימה, חוויה שנתנה לי להתקרב לעצמי עוד קצת
* נכתב ע"י ליהי שרגני מתרגלת אהובה בפראנה ♥
