יוגה.. פעם חשבתי שהיוגה רק ליפי נפש, היפים או זקנים, עולמי היה צר ביותר. חיפשתי ריגושים בעולם ודעתי הייתה נחרצת,
יוגה זה לאנשים שיש להם זמן ולי אין ולא יהיה!!
הפגישה הראשונה שלי עם היוגה הייתה בעקבות המלצת הרופא, שאמר שהספורט היחידי שאוכל לעשות בתקופה הקרובה הוא יוגה. אי אפשר לומר שיצאתי מרוצה מהמשרד שלו, אבל הייתי חייבת להקשיב לגוף שלי.התחלתי לברר על שיעורי יוגה בשכונה, והחיפושים לא הפסיקו עד שמצאתי!
מאז ועד היום…. (בערך שנה עברה)
אין מה להגיד השיעורים הראשונים היו קשים ביותר.הדופק היה מואץ, התנשמתי והזעתי באופן מפתיע.לא הסתדרו לי כל הנשימות האלה ובכלל עצרתי את הנשימה רוב הזמן.
הימים חלפו השיעורים נהיו יותר "קלים" לאט לאט נמתח עוד שריר ועוד שריר, הגוף נהיה יותר משוחרר.
הרגל, שהיא הסיבה שהלכתי לרופא ומשם לשיעור יוגה, לאט לאט מתחילה לחזור לעצמה. הכאב מתחיל להשתחרר, הגמישות שלי בשיעור הפתיעה אותי כל יום מחדש, בלי לשים לב תנוחת הגשר נהיתה עניין שבשגרה, מה שבהתחלה גרם לי לכאבי גב איומים!.
המורה שלי אומר תמיד " בתוך הראש שלנו יש קוף (המחשבות שלנו), הוא קופץ, משחק, משתולל ועושה בעיקר הרבה רעש,
ולא מספיק זה תארו לכם שעקץ אותו עקרב",
ובמילים אחרות, כשאתם ביוגה תנתקו את המחשבות, ופשוט תנו לקוף הזה קצת שקט!.
מאז אני לא מפסיקה לעמוד על הראש…(:
תודה לאותו רופא שהמליץ לי לעבור מתרופות ליוגה.
תודה לפראנה יוגה
חן בלאס.
