נכנסת בבוקר, מדליקה את המחשב. שמה מוזיקה רגועה ושקטה, מחממת מים לתה לואיזה טרייה. מדליקה כמה נרות ושמה שמן לבנדר במבער הקרמיקה היושב על המדף. משקה את העציצים שגדלו מאוד בזמן האחרון, מכינה לעצמי כוס תה ולוקחת גם פתי בר. כן, ככה מתחיל בערך כל יום עבודה שלי בפראנה יוגה!
למי שלא מכיר אותי, אני לירן, אנימטורית ומעצבת.
לפני כמה שנים, עבדתי על סרט אנימציה קצר, פרוייקט הגמר שלי כסטודנטית במכללת ספיר. העבודה באנימציה היא סזיפית ביותר, כך שאין זמן לשום דבר אחר מלבד העבודה על הסרט. חברי לספסל הלימודים תמיד התפעלו מהעובדה שכולם לחוצים, לאף אחד אין זמן, ורק אני, הולכת לי לשעה וחצי (!!) פעמיים בשבוע לשיעור יוגה. אף אחד לא הבין איך אני מעיזה בכלל לעזוב את כל מה שאני עושה ו״לבזבז״ 3שעות בשבוע על הדבר הזה. מה שהם לא הבינו, זה שהיוגה עשתה בדיוק את ההפך. לאחר כל תרגול יוגה, העבודה שלי הפכה ליעילה יותר ויותר.
פתאום תהיתי איך יכול להיות שאנחנו כבני אדם משקיעים כל כך הרבה זמן ואנרגיה בכל מיני דברים בחיים, ולא מסוגלים לקחת 3שעות בשבוע ולתת אותם לעצמנו, לנפש שלנו, לגוף שלנו. הזוי, לא?
מאז שנחשפתי לעולם היוגה, אני מרגישה שהצלחתי לנצח את הסטרס, הכעסים, והדאגות. כשאני בתוך היוגה, הכל נרגע. פתאום הכל בסדר. אני מכוננת את כל האנרגיות ותשומת הלב לנשימות ולגוף. מטעינה את המצברים. כל כך פשוט!
טעינת המצברים הזו מאוד משמעותית, ותורמת לי כל כך הרבה גם בתחום המקצועי – שבו אני נדרשת להיות יצירתית ופרודקטיבית כל הזמן.
לפעמים אנשים מפחדים להתחיל, חושבים שהיוגה מיועדת רק לנערות גומי, אבל חשוב לי לשבור את הסטיגמה הזאת- אני הכי לא גמישה בעולם, ויש תנוחות שאני לא יודעת אם אי פעם אני אצליח להגיע אליהן, וזה בכלל לא משנה.
עצם התרגול, הריכוז בנשימה, והניתוק מכל צרות היום זה מה שעובד לי ומשאיר אותי מחייכת גם שעות אחרי.
כשנכנסתי פעם ראשונה לפראנה גבעתיים, ישר התאהבתי במקום, כך שלא במקרה ניגשתי לקבלה ושאלתי אם מחפשים עובדים. היה לי תענוג להיות חלק מהמקום הקסום הזה, פראנה בשבילי לא היה רק מקום עבודה, אלא בית.
אמנם פניי מועדות עכשיו לדרך חדשה, הקמתי עסק קטן לאנימציה ועיצוב, ובימים אלו אני נמצאת בנורבגיה ועובדת על סרט אנימציה אישי. אך היוגה תמיד תהיה חלק ממני, ואני מאושרת שמצאתי את המקום המושלם לתרגל אותה 🙂
נתראה בפראנה! (הפעם אהיה בצד השני של השולחן)
