אני מקלחת את הבת שלי ומסתכלת על תנועות הגוף הקטן והחמוד הזה. איך היא יושבת, הצורה בה היא נעמדת. הכל טבעי, ללא מחשבה, בתולי עם חיוך….
מתי זה מתקלקל לנו?!מתי הגב מתחיל להתעקם? האגן מתחיל לזוז? אנחנו נהיים קשיחים יותר.
ברור לי שזה קשור לישיבה ממושכת על כיסא במשך שנים, לסגנון החיים שלנו, לאוכל שלנו אבל לטעמי יותר מהכל זה קשור לצורת החשיבה שלנו. אנחנו נהיים קשיחים יותר במחשבה. התום אובד לנו והגוף מגיב בהתאם.
לכבוד שנת 2015 אני מאחלת לכם איחול קטן וגדול כאחד. מאחלת לכם למצוא את החמלה, לפתוח את הלב גם במצבים שממש לא בא לכם ואתם רוצים להגיב ההפך ואז גם הגוף שלכם מגיב בהתאם. תשימו לב לזה פעם אחת שזה קורה ותנסו כיוון אחר.
ולכל אלו שזה נשמע ניואייג'י פלצני, תיקחו את זה לכיוון התרגול הפיזי. אולי הוא יהיה יותר פתוח, זורם. תנסו פעם-פעמיים ותראו איך זה משפיע.
מקסימום תרגלתם תרגול אחר לכבוד 2015.
ברכה קטנה גדולה לקראת 2015
שיחה מהירה
