מעברים ושינויים בתרגול ובחיים

החיים הם רצף של מעברים. מהרחם אל המציאות של החיים, מילדות לבגרות, מרווקות לזוגיות, להורות. מהחיים אל המוות ואולי גם אל החיים שאחרי…

מעבר הוא שלב ביניים לקראת משהו חדש. כמו לקראת לידה. רגע חדש נולד, תנוחה חדשה, צורה חדשה. זהו  זמן התהוות השינוי.  משהו עומד להסתיים ומשהו חדש עומד בפתח.

שינויים חיצוניים כמו גם שינויים פנימיים. שינויים מובחנים ונראים לעין  ושינויים ברובד הלא מובחן. שינוי שיש שם אני ושינוי שקורה מעצמו ללא אני…שינוי שמתחיל מבפנים ויוצא החוצה שינוי חיצוני שיוצר שינוי פנימה … שינוי דארמתי ושינוי קארמתי… המון אפשרויות… אין סוף צורות שמשתנות. צורה מהותה להשתנות. היא נולדת מתקיימת מתכלה וחוזר חלילה…

מעבר הוא זמן רגיש, היציבות שהיא עוגן ובטחון יוצאת מהאיזון… בחיים כמו בתרגול. זהו זמן בו האפשרות להיפגע או להיפצע גדלים. לכן שימת הלב דווקא שם יותר מבכל זמן, נדרשת. מעבר מתנוחה לתנוחה, מויניאסה לויניאסה, מעבר משאיפה לנשיפה, מנשיפה לשאיפה, ממצב עניינים אחד למצב עניינים אחר.

מעבר הוא החיבור בין משהו למשהו, הרצף שביניהם, הדבק שמחבר… וכדי שהביטוי יהיה הרמוני ומלא בחן, החיבור צריך להיות גם כזה… נוכחות בכל רגע. שימת לב שמנחה. ריקוד מדיטטיבי…זרימה.

יש אפשרות להתנגד לשינוי, להפריע לזרימה, לנסות לעצור את הזמן ולהיאחז בעבר ובמוכר. כל אלו יוצרים תקיעות וחסימה, חריקה וסירבול.

יש אפשרות להתמסר לתנועת הזמן והמרחב להתמסר למציאות של הרגע הזה, להפתח לחדש ולהסכים לחוות את חוסר הוודאות מתוך ידיעה שהדבר הכי קבוע ויציב בחיים הוא השינוי.

זמני מעבר מתאפיינים ביציאה מאיזון ומיציבות. גם רגשית. תערובת של רגשות.

התרגשות מהולה בחשש, תקווה מעורבבת עם פחד, מלאות בשיחה עם ריקנות, שקט ואי שקט…

לעיתים מרגישים געגוע למה שהיה ואיננו. על הנעורים שחולפים, על הילדים שגדלים, על הזמן שאבד.  משאלה שהכל יישאר כמו שהיה… בו בזמן תקווה ואופטימיות שהשינוי יביא איתו משהו טוב יותר…

אפשר לאפיין אנשים על פי יחסם למעברים.

יש כאלה שמתרחקים מכל מצב של מעבר ויעשו הכל כדי להישאר במקום קבוע ללא שינוי. יישויות האדמה. איינגריסטים!?

יש אנשים הזקוקים לתנועה ומחפשים את השינוי והריגוש. אוהבי המעברים…יישויות אש… אשטנגיסטים…!?

הטבע הוא השראה בכל מה שקשור למעברים ושינויים.  הוא הזרימה, הדינמיות והשינוי.

רגע  מצב וצורה מתחילים מתקיימים ומסתיימים… התבוננות בטבע  וההבנה שאנחנו חלק ממנו, יכולה בהחלט לתמוך בקבלתה ובהכלתה של כל תמורה.

דלת נסגרת וחלון נפתח. אומץ נדרש, גם החופש מהפחד… לסמוך על העצמי.

ॐ אוריתה ॐ