זה לא את, זה אני….

אז למה אנחנו כל כך שונאים החלפות של מורים? האמת היא, שזה די ברור, מקובל והגיוני. כולנו במירוץ הזמן, מכניסים את שיעורי היוגה ביומן, מחכים לזה. ואז מגיעים לסטודיו וקולטים שיש מורה אחר. התגובה האוטומטית היא אנטגוניזם. "אם הייתי יודעת לא הייתי באה, איך לא בדקתי באתר?! ואיזה סטודיו מאעפן, מלא החלפות…" ואז נכנסים לראש כל הדברים שיכולנו לעשות אם לא היינו כאן.

והכל נכון ולגיטימי…אבל תחליטו לרגע לעצור ולהפוך את המצב. אתם כבר פה ויש מורה אחר בין אם אתם מכירים אותו ובין אם לא ואתם יכולים לקחת את  התרגול למקום אחר, שקט יותר, שלכם, מקום מאפשר, מקום ללא שפיטה. תנסו, אולי תופתעו.
כל תרגול שלנו הוא שונה ויש ימים טובים ויש פחות. אין ספק שאני עדיין בתחילת דרכי ועוד לא יודעת כלום, אבל היום אני כבר מבינה שזה ממש לא המורה, המקום או התפאורה. זו רק אני באותו יום וזה פשוט זה, תרגול.
תרגול יוגה אינו פיזי בלבד. זהו תרגול של המוח,של התמודדות,שחרור וחמלה.
אז יכול להיות שאני נשמעת מעצבנת ומתפנפנת, אבל תנו לי הזדמנות פעם אחת כשאתם מגיעים לשיעור של החלפה.
מקסימום יש לכם עוד מישהו בראש לזעוף עליו….

מחכים לכם בפראנות

קרן אור, ענת, אור, ליה, עודד, דנה ומורן

 


    שיחה מהירה

    צור קשר





        

      קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני