"אה, יש לך סטודיו ליוגה? את בטח מתרגלת כל היום…" – זה בערך המשפט הראשון שיוצא לכל מי שאני אומרת לו שזו העבודה שלי. ברור, כל היום מתרגלת.
לא הצלחתי להגיע למזרון שלי כבר שבוע. אני פשוט לא מאמינה, מלא עומס, המון שינויים והאמת היא גם קצת כייף כל הטרוף הזה. אבל למזרון לא הגעתי. וישר התחיל לכאוב לי הגב ואני ממש מחכה להגיע כבר ליום שישי ושבת. לתרגל, לחזור לעצמי, מייחלת לשעה וחצי שלי עם עצמי. לא אמא, לא בעלים, לא אחות ולא מלא דברים. רק אני.
ועכשיו, באמת, עם יד הלב?! איך אתם יכולים לא לתרגל שבוע? אז קדימה, ניפגשים על המזרון, כי אנחנו כבר יודעים מה חשוב ומבינים את סדר העדיפויות בחיים.
אז בתור הסנדלרית היחפה לרגע,עכשיו אני מבינה עוד יותר עד כמה אנשים צריכים נעליים…: