8:00-21:00
ימי פעילות א’-ה’ בימי ו’: 8:00-15:00
סניף: תל אביב, שדרות בן גוריון 79 סניף: גבעתיים, ויצמן 19 (קומה 3)

מילון מונחי יוגה

יוגה היא פעילות גופנית רוחנית, שמקורה בחכמה ההינדואיסטית. היוגה היא ״דרך חיים״: היא פרקטיקה שמטרתה לאחד בין התודעה והנשמה אצל בני האדם, ולמעשה מדובר בפילוסופיה רוחנית המבוססת על אמונה ואידיאלים הייחודיים לה. לפיכך, ככל תפיסה, תורה או דיסצפלינה, גם ליוגה ולפילוסופיה ההינדית ישנו ז׳רגון של מונחים ומושגים.

ריכזנו עבורכם אוסף מכובד של מושגים מהפילוסופיה ההינדית ומתורת היוגה, שחשוב לכל חובב יוגה להכיר.

 

א  |  ב  |  ג  |  ד  |  ה  |  ו  |  ז  |  ח  |  ט  |  י  |  כ  |  ל  |  מ  |  נ  |  ס  |  ע  |  פ  |  צ  |  ק  |  ר  |  ש  |  ת

 

אַהִימְסָה (Ahimsa)

על מנת להבין את המונח, יש צורך להבין מה היא ה״יאמה״. היאמה היא למעשה השם של דיברות המוסר האוניברסליות, לפי הפילוסופיה ההינדואיסטית והראג׳ה יוגה. ליאמה יש מספר עקרונות ראשוניים, והאַהִימְסָה היא הראשונה בהם. משמעות העקרון הוא אי-אלימות; אי אלימות במחשבה, בדיבור ובמעשה. אי הפגיעה הוא אידיאל עליון, והוא ניצב מעל לכל שיקול חומרי או אופרטוניסטי.


 

אג'נה צַ'קְרָה (Ajna chakra)

הראג׳ה יוגה עוסקת בתודעת האדם, ואחד משלביה המאתגרים הוא השגת ריכוז, שממנו נובעת שלווה. לפי הפילוסופיה ההינדואיסטית, במצבים של חוסר ריכוז התודעה נעשית מפוזרת ומביאה אי שקט. ישנן מספר נקודות ריכוז בגוף האדם שבמידה ומתמקדים בהן, ניתן למקד את המחשבה. האג'נה צַ'קְרָה אם כך, היא אחת מהן. שמה המוכר יותר הוא ה״עין השלישית״, היות והנקודה ממוקמת ברווח שבין שתי העיניים. האג'נה צַ'קְרָה היא מרכז אנרגטי ורוחני.


 

אום (Om)

האום הוא מנטרה מרכזית לפי הדת ההינדית, ויש לו שמות נוספים כמו אומקרה, אודגית׳ה, ופראוונה. האום מסמל את המוחלט והאינסופי, ובהתאם לעקרון המנטרה החזרתיות והשינון שלו מנקה את נפשו ורוחו של המתרגל ממכשולים וקשיים בדרך להרמוניה הרוחנית הנשגבת. משמעותו של האום לפי האמונה ההינדואיסטית, היא שהוא היצירה הראשונית שיצר הברהמן, אשר ליוותה את יצירת העולם.


 

אנולומה וילומה (Anuloma viloma)

האנולומה וילומה היא תרגיל נשימה, שמבצעים על ידי נשימות מתחלפות בין הנחיריים: באמצעות האגודל חוסמים את הנחיר הימני, ובאמצעות הזרת חוסמים את הנחיר השמאלי. הנשימה נעשית בכל נחיר בנפרד, בזמן שהנחיר השני נותר סתום. מטרת האנולומה וילומה הוא ״לנקות״ את הנשימה שלנו, לשמור על מעבר הנשימה שלנו נקי ובכך להקל את הנשימה ולהסדיר אותה.


 

אפאנה ואיו (Apana Vayu)

הפראנה היא אחת מחמשת הסוגים של אנרגיית החיים. האפאנה ואיו היא נקודה ששולטת בזרימת האנרגיה מהגוף שלנו החוצה, בתנועתיות כלפי מטה. האפאנה ואיו ממוקמת בחלקו התחתון של הגוף, באזור פי הטבעת. היא שולטת על אזור הבטן כולו, ומשמשת להפרשת צרכים מהגוף, לתהליכי הלידה ועוד.


 

אפאריגראה (Aparigraha)

אחת מחמשת היאמות, כללי המוסר האוניברסליים של התורה ההינדואיסטית, שעוסקת ביחסים של הפרט עם עצמו ועם הסביבה במטרה לווסת אותם ולנהל אותם בצורה הרמונית. האפאריגראה היא היסוד החמישי, ומשמעותו היא לא לחמוד רכוש של אחר; לא לקבל מתנות מותרות, לא להתפתות לשוחד, לא לחמוד ולא להיות רכושן.


 

אראטי (Arati)

האראטי הוא טקס תפילה מרשים ביותר של התורה ההינדואיסטית. הטקס מלווה בשירה ונגינה, אך מהותו העיקרית האי השימוש הסמלי באש, קטורת ואבוקות. האחרונים ״מושטים״ על פני הנהר, ומכסים אותו בנקודות אש זהובות ומרצדות. טקס האראטי מתמקד באש (במקור אור חיצוני) בצורה סמבולית שמטרתה למעשה היא להאיר את האור הפנימי, אור החכמה הפנימי שקיים בנו.


 

אָסַנָה (Asana)

האָסַנָה היא האלמנט השלישי בראג׳ה יוגה. היא נחשבת כאחד משלבי המסע ״החיצוניים״, ומשמעותה הוא למעשה תנוחה. מהות האָסַנָה היא תנוחה של יציבות ונינוחות. בעזרת האסנות מאזנים ומייצבים את הגוף, שומרים על גוף חזק ובריא שמחובר אל הטבע בהרמוניה, ומשקיטים את התודעה.


 

אשראם (Ashram)

האשראם הוא מעין מקדש או משכן שמקורו בהודו העתיקה. האשראמים המסורתיים היו ממוקמים באזורים מבודדים המוקפים בטבע והרים, והשוכנים בהם ייעדו את עצמם ללימוד עצמי רוחני. באשראם מבצעים תרגולי יוגה כחלק מתרגילים רוחניים ופזיים שמטרתם להשיג הרמוניה ושלווה.


 

אַשְטַנְגָה יוגה (Ashtanga Yoga)

האַשְטַנְגָה יוגה היא שיטת תרגול של הפילוסופיה ההינדואסטית, ומטרתה היא לתרגל הן את הגוף והן את הנפש בשאיפה להשיג הארה. הפירוש של המונח הוא ״יוגת שמונה הזרועות״, והכוונה היא לשמונה שלבים שיש לעבור בדרך לאיחוד האידיאלי בין הגוף לנפש. האַשְטַנְגָה יוגה נלמדת במסגרת סוטרות היוגה של פטאנג׳לי, וכוללת את הראג׳ה יוגה, האתה יוגה, הטאנטרה יוגה, הנאדה יוגה ועוד.


 

אַסְטֶיָה (Asteya)

האַסְטֶיָה היא הרביעית מבין היאמות, כללי המוסר ההינדואיסטים האוניברסליים. משמעותה היא הגינות ויושר. כלומר, השאיפה והמטרה להימנע מגניבות, משוחד, ומכל מעשה או מחשבה שאינם ישרים במהותם. האַסְטֶיָה היא עיקרון ריסון מוסרי, שמטרתו להעלים את היצרים שעומדים מאחורי פעולות גניבה וחמדנות כמו חוסר סיפוק או אי שביעות רצון.


 

אטמן (Atman)

לפי התורה ההינדואיסטית, המונח אטמן מתייחס ל״עצמי״: הכוונה לעצמי האינדיוידואלי, לנפש ולקיומה האמיתי שמצוי בתוך כל אדם ואדם.


 

אישתה-דוואטה (Ishta-Devata)

לפי הפילוסופיה ההינדואיסטית, האישתה דוואטה היא הצורה הנבחרת ביותר של אלוהים, מעין אפוטרופוס של האלוהות.


 

אישווארה פראנידאנה (Ishwara Pranidhana)

האישווארה פראנידאנה היא המרכיב החמישי מבין חמשת הניאמות. הניאמות הן סוג של מצוות מוסר או ״דיברות״ שיש לקיים במטרה למשור על גוף והכרה צלולים. ישנן חמש ניאמות לפי הראג׳ה יוגה, והאישווארה פראנידאנה היא זו שמשמעותה הוא התמסרות מוחלטת לאלוהים והכרה מלאה בו. לפי דיבר זה, יש להיכנע ולהתמסר לאלוהים בצורה מוחלטת, ולדבוק בו.


 

איור-ודה (Ayurveda)

האיור-ודה היא שיטת רפואה ייחודית שמקורה בהודו העתיקה והמסורתית. השיטה מבוססת על עקרונות טבעיים, ושימוש בטבע כחומר גלם המשמש למרפא ולמזור. תרגום המונח איור-ודה מהסנסקריט, שפת הודו העתיקה, הוא ״ידע החיים הארוכים״. השיטה יורדת לעומקו של אורח החיים שמנהל המטופל, ומתאימה לו צמחי מרפא, ופרקטיקות טיפול שונות שמטרתן לרפא מחלות או מיחושים בצורה טבעית לחלוטין.


 

בהגווד גיטה (Bhagavad Gita)

הפירוש המילולי של המונח הוא ״שירת האל״. הבהגווד גיטה הוא מבין כתבי הקודש ההינדים המוכרים ביותר. כתב הקודש מכיל בתורו פרקים תיאולוגים, ופילוסופיים של התורה ההינדואיסטית. כתב העת מגולל את שיטות היוגה השונות ושלל הוראות רוחניות שמסר קרישנה לתלמידו ארג׳ונה שנלחם בבני קורו על רקע מלחמת האחים בין בני קורו לבני פאנדו.


 

בהקטי יוגה (Bhakti Yoga)

סוג היוגה העתיק ביותר, שמבוסס על התמסרות טוטאלית: איחוד עם אלוהים באמצעות דבקות. . תרגול הבהקטי יוגה כולל תפילה, תרגול ערכים וסגידה לישויות שונות. באמצעות התרגולים מתועלים הרגשות של בני האדם לטבען הטרנסצדנטלי כחלק פנימי מהקיום האנושי.


 

באהווה (Bhava)

הבאהווה היא למעשה מצב פנימי של הכרה. תחושה של מודעות ברמה הגבוהה ביותר שלה, שניתן להשיג באמצעות דבקות פנימית.


 

בְּרַהמַצַ'רְיָה (Brahmacharya)

פירוש המילה הוא ״פרישות מינית״. הבְּרַהמַצַ'רְיָה היא ריסון מוסרי, אחת מהימות והשלישית בתורה של הראג׳ה יוגה. משמעות העקרון הוא לשלוט ביצרים המיניים, כאשר את השליטה בהם וביתר החושים ניתן לבצע על ידי תרגולי יוגה.


 

ברהמן (Brahman)

לפי הפילוסופיה ההינדואיסטית, המונח ״ברהמן״ מתייחס לאלוהות אינסופית. מעין ״נשמת יקום״ שהיא שלמה ונצחית. רבים מייחסים אל עצם אלוהות זו את האמיתות המוחלטת: תודעה אחת, שבלתי ניתן לחלק, והיא נצחית ותמידית. הברהמן הוא המקור. הוא מושג נטראלי, קבוע, שאינו משתנה. הוא הסיבה והיסוד לכל הקיום, והוא נעלה מכל הגדרה או נסיון להגדרה. כלל האלים, כוחות הטבע, התכונות והתפקודים האלוהיים הם ביטויים של הברהמן.


 

גוף אסטראלי (Astal body)

הגוף אסטראלי משמעותו הוא ה״גוף העדין״ שלנו: סך כל ההכרה, הרגשות, האנרגיה, האינטלקט, המחשבה והאגו שיש לנו כבני אדם. בעזרת תרגולי יוגה ומדיטציה, ניתן לחדור את הקליפות החיצוניות המצויות כ״מעטפת״ על הגוף אסטראלי, ולראות את העצמי שלנו בצלילות.


 

גוף סיבתי (Causal body)

לפי התורה ההינדואיסטית, גוף האדם מחולק לשלושה מישורים ורבדים שלמעשה מרכיבים את הנשמה, ובכולם יש לטפל: הגוף הפיזי, הגוף האסטרלי והגוף הסיבתי. הגוף הסיבתי אפוא, הוא הרובד העמוק ביותר שבו שוכן שורש הבורות של האדם. הוא הקרוב ביותר לאנטמן ולנשמה. על מנת להשיג בריאות רוחנית, יש לברר את הסיבה לבורות שלנו, הדפוסים הקרמתים שאחראיים לסבל שלנו, ולשנותם.


 

גונה (Guna)

הגונה היא מרכיב/תכונה של הטבע. מדובר באיכות מרכזית של כל היקום, ישנן שלוש גונות (איכויות) לפי התורה ההינדואיסטית. ״גונת הטמס״ היא איכות הרפיון, הבורות והחשיכה. במידה וההכרה היא טמסית, או המזון ואורח החיים הם טמסים, האדם יהיה מדוכא, שלילי ועצל. ״גונת הרג׳ס״ היא איכות הפעילות, המעשה והתשוקה אך גם המקור לאנוכיות והתמכרות. יש צורך לאזן ברג׳ס, על מנת שהאדם יהיה תשוקתי ותחרותי אך לא אנוכי ולא לחוץ. ״גונת הסטווה״ היא איכות הטוהר, הידע, החכמה והאיזון. זוהי גונה עליונה בחשיבותה, שההכרה בה והביטוי שלה במזון ובסביבה מביאה לבריאות, הרמוניה, ריכוז, צלילות וחיבור בין הגוף לנפש ובין האדם לקיום.


 

גורו (Guru)

לפי שפת הסנסקריט, הגורו הוא כינוי ששימש לתיאור מורה או מנהיג רוחני. הגורו הוא מנהיג דתי לפי תנועות דתיות כמו ההינדואיזם, הבודהיזם והסיקהיזם, והוא מומחה שמלמת אומנויות הודיות מסורתיות בכללן יוגה. בעזרת גורו טוב, ניתנת לתלמידים ההזדמנות להסיר את החשכה והבערות הרוחנית.


 

גורופאראמפארה (Guruparampara)

הגורופאראמפארה היא שושלת הגורו והתלמיד. הגורואים הגדולים בהיסטוריה ובפילוסופיה ההודית הם מי שזוכים לחוות את האלוהות בתוך עצמם, ובשל כך מסוגלים לעורר תשוקה בקרב תלמידיהם ולהראות להם את הדרך הנכונה לחיים ולאמת. שושלת הגורו והתלמיד מבוססת על האידיאל של האדם לפגוש במורה אמיתי וקדוש שמגלם את הרוחניות ברמתה הגבוהה ביותר, שבעזרתו יוכל לספוג מהרוח והאמת.


 

ג'אפה (Japa)

ג׳אפה היא פרקטיקה מעשית לתרגול מדיטציות על מנטרות. הג׳אפה היא למעשה חזרה עקבית על המנטרה, שניתן לעשות ב״לב״ (בשקט), או בקול רם. החזרתיות מביאה לתחושת מיקוד, שלום, וטוהר פנימי.


 

ג'יווה (Jiva)

לפי התורה ההינדואיסטית, תרגום המונח ג׳יווה מהסנסקריט הוא הנוכחות האנושית והקיומית של האדם. לפי המשמעות המדויקות, הג׳יווה היא למעשה הקיום האלמותי של הנפש או של כל אורגניזם חי, ששורד את המוות הפיזי ונותר קיים בעולם. זוהי הנשמה הפרטית של היצור החי (אדם או חיה), בשילוב עם האגו שלו.


 

ג'נאנה יוגה (Jnana Yoga)

ג׳נאנה יוגה היא ענף יוגי המתמקד בידע, בחקירה עצמית, ובמודעות עצמית כשהמטרה והאידיאל הוא הבנת הטבע האמיתי העצמי שלנו. הג'נאנה יוגה כוללת תרגול ואימון של הגוף ושל הנפש הן במעשה, הן בדיבור והן במחשבה. מטרת התרגול הוא להוביל לחכמה ולגילויים פנימיים של טבעו העליון של האדם ושל האמיתות האוניברסליות, על ידי טכניקות שונות כמו שליטה בנשימה, תרגול תנוחות ועשיית מדיטציה.


 

דבהנאגארי (Devanagari)

דבהנאגארי הוא שמה של שפת הסנסקריט, הלוא היא השפה ההודית העתיקה ביותר מבין 23 השפות הרשמיות שמדוברות בהודו. לאורך ההיסטוריה הסנסקריט נתפסה כשפה קדושה, שפת האליםף שלא שימשה לדיבור יומיומי. הסנסקריט היתה שפת הפילוסופיה, המדע, הספרות והשירה. ישנן מנטרות רבות שמקורן בסנסקריט, וכיום רבים שואפים ללמוד את החיבורים הפילוסופיים העתיקים שנכתבו בשפה זו.


 

דְהַרַנָה (Dharana)

יוגת הראג׳ה המבוססת על שמונה אברים היא ענף שעוסק בתודעת האדם. הדהרנה, היא השלב השישי ביוגה ומטרתו היא השגת ריכוז, שכלול ופיתוח של היכולת האנושית שלנו להתרכז. דמובר בשלב מפתח חשוב ביותר, שלפי הפילוסופיה ההינדואיסטית מהווה מפתח חשוב להצלחה הן ביוגה, והן בחיים ככלל. אל הריכוז מגיעים על ידי בידוד מחשבות, והתוצאה שלו היא השגת שלווה ומיקוד לתודעה האנושית.


 

דאהרמה (Dharma)

לפי התורה ההינדואיסטית, פירוש המילה דאהרמה הוא אמת, יושר וצדק. הכוונה היא למציאו המוחלטת, היחידה, של החיים ותופעות הטבע. מדובר בסדר קוסמי, אך לא בלבד: הדאהרמה היא גם חובה חברתית ומוסרית. לפי שפת הסנסקריט העתיקה, המושג רומז על כוונה אתית לדרך הנכונה שבה יש לחיות את החיים; הדרך אל האמיתות העליונות והנשגבות.


 

דְהיַאנָה (Dhyana)

הדְהיַאנָה היא השביעית מבין שמונת המאפיינים שיש ליוגה ראג׳ה, ככלי לשחרור הנפש והגוף. שלב הדְהיַאנָה מקדם למעשה תפיסה נכונה של ״העצמי״, אותה משיגים על ידי תרגול מדיטציות. המדיטציות מציעות גיוס תודעה והשקטת חושים בעזרת התמקדות באובייקט אחד. כך ניתן למנוע מגירויים חיצוניים להסיח את התודעה, ולהשיג הבראה ואיזון בין הגוף, המחשבה והנפש.


 

הנאהתה צַ'קְרָה (Anahata cahkra)

ההנאהתה צַ’קְרָה היא נקודת ריכוז אנרגטי שממוקמת באזור מקלעת הלב, במרכז בית החזה. שמה הנוסף הוא ״צ׳אקרת הלב״, ובאמצעות התמקדות בה, כבכל נקודת חיבור אנרגטית, מושג הקישור הנשגב שבין הגוף לנפש.


 

האתה יוגה (Hatha Yoga)

התרגום המילולי ל״האתה יוגה״ הוא חיבור ואיחוד בין אנרגיית השמש ואנרגיית הירח. ההאתה יוגה היא ענף ביוגה המדגיש את התרגול הגופני והפיזי, כמה ששולט על הנשימה והרוח ומביא לשחורר רוחני ולמצב תודעתי מוחלט. לפי תרגול האתה יוגה, באמצעות גמישות פיזית נשמרת הגמישות המנטלית, והיכולת להבין תפיסות וזוויות שונות בחיים מתעצמת.


 

וואטה (Vata)

הוואטה היא אחד מבין שלושת הטיפוסים בהם מכירה תורת האיורוידה. הוואטה מבוססת על יסוד האוויר והאתר, ובהתאם ליסודות הללו טיפוסי הואטה יהיו אנשים קלי תנועה, קלילים, רזים לרב, אך לעתים קרובות גם חסרי מנוחה המאופיינים באי סדר. לפי רפואת האיורוידה, אורח החיים של טיפוסי הוואטה צריך לכלול את הניגודים שלהם: דיאטות חמות ושמנוניות, סדר יום קבוע ושינה סדירה של שמונה שעות לפחות.


 

ואיו (Vayu)

ואיו הוא אוויר, ולפי הפילוסופיה ההינדית הוא מחמשת האלמנטים של הטבע, לצד האתר, המים, האש והאדמה. לפי הראג׳ה יוגה, הואיו (האויר) הוא המוליך, וממנו נגזרים חמישה מבנים של פראנה (אנרגיית החיים).


 

ודנטה (Vedanta)

הפירוש המילולי של המונח הוא ״הסוף של הוודות״. כלומר, התמצית של הוודות. הודנטה הוא זרם מחשבתי שמבוסס בעיקרו על האופנישאדות, ומטרתו היא הגעה לאחדות ולמיצוי טוטאלי של הידע.


 

וודות (Vedas)

הוודות הן הכתבים הקדושים והעתיקים ביותר של מסורת ההינדואיזם. הוודות מחולקים לארבעה ספרים: ריג, סאמה, יאגו׳ר, ואטארווה. פירוש המולה וודה בשפת הסנסקריט הוא ״ידע״. הוודות כיום נודעות בתור קובץ רחב של כתבי ״התגלות״ קדושים שנכתבו במשך אלפי שנים  ומקורם הוא בוודות העתיקות.


 

ויקרוטי (Vikruti)

ויקרוטי לפי האיורוידה הוא מצב של חוסר איזון מבני בין הדושות: הואטה, הפיטה והקאפה. ניגודו של הויקרוטי הוא הפקרוטי, שהוא המצב המאוזן והתקין בין הדושות, אליו יש לשאוף.


 

וישוהודה צ'אקרה (Vishudha Chakra)

לפי ההגות ההינדית, זוהי הצ׳אקרה החמישית מבין שבע הצ׳אקרות המרכזיות. הוישהודה צ׳אקרה ממוקמת באזור הצוואר והגרון, ונקראת גם ״צ׳אקרת הגרון״. יסודה הוא האתר, והיא האחראית על התקשורת ועל היכולת שלנו להתבטא. באם צ׳אקרת הגרון אינה מאוזנת או חסומה, הדבר יקבל ביטוי בצורת בעיות תקשורת, אילמות או גמגום.


 

חמשת היסודות (Five elements)

לפי התורה ההודית העתיקה, ישנם חמישה יסודות עיקריים הקיימים בכל צורת חומר, אורגני ולא אורגני כאחד. מעבר לכך, מצויים היסודות הללו גם בבני האדם וכלל הנטיות הפסיכולוגיות שלנו, החושים שלנו ותפקודי הגוף שלנו נקשרים אליהם. חמשת היסודות הם: מרחב, אוויר, אש, מים, ואדמה. חמישתם מייצגים מצברי צבירה של חומר: מוצק, נוזל, קורן, גז ואתר, כאשר כל חוויה ובכללה חווית הגוף, מורכבת מהמצבים השונים הללו. לכל יסוד ישנו עיקרון או אידאה העומדת מאחוריו:

  • האדמה מייצגת את אידאת היציבות והמוצקות, ומספקת יכולת התנגדות בפעולה.
  • המים מייצגים את אידאת הזרימה והתנועה, ומאפשרים חיים.
  • האש מייצגת את אידאת האור, ומאפשרת תנועתיות ותפיסה.
  • האוויר מייצגת את אידאת הכיוון, המהירות והשינוי, והוא היסוד לחשיבה.
  • האתר מייצג את אידאת החיבור, ומאפשר תקשורת והבעה עצמית.

 

טאמאס (Tamas)

הטאמאס היא אחת מבין שלוש הגונות, שלוש האיכויות הקוסמיות שמרכיבות את המציאות על פי הפילוסופיה ההינדית. הגונות הן שלוש איכויות בסיסיות שמרכיבות כל מהות חומרית ומנטאלית בצורת תערובת. הטאמאס היא הראשונה שבהן. צבעה הוא שחור, והיא איכות של עכירות, עייפות, חוסר טוהר, אינרציה, בורות, וחשיכה. יש לשמור על איזון נכון בין שלוש הגונות: הטאמאס, הרג׳אס והסאטווה.


 

טאפאס (Tapas)

הטאפאס הוא עקרון הסגפנות. היא אחת מחמש הניאמות לפי מסורת הראג׳ה יוגה. הניאמות ככלל הן מעין חמש דיברות שנוגעות ליחסים בין האדם לעצמו, והייעוד שלהן הוא פיתוח האישיות של האדם. הטאפאס היא הניאמה השלישית, ועקרונה הוא משמעת עצמית, תרגול פיזי, אכילה נכונה והימנעות מכל המיותר והשלילי שמזהם ומזיק לגוף ולנפש.


 

טאראטק (Taratak)

הטאראטק הוא שמו של תרגול יוגי שמטרתיו הן ניקוי וריכוז אנרגיה. התרגול מבוסס על ריכוז רציף בלהבת נר.


 

יַאמָה (Yamas)

היאמה היא האיבר הראשון לפי מסורת הראג׳ה יוגה, ומשמעותה היא ריסון. ישנן חמש יאמות המבטאות חמישה ריסונים ערכיים שיש לממש בכל עת בקיום, והן: אי פגיעה, אמיתות, טוהר חושים, אי גניבה ואי רכושנות.


 

מאהסמהדי (Mahasamdhi)

המונח מאהסמהדי מתייחס לנקדות הזמן בה בן אנוש עוזב את גופו בפעם האחרונה, לאחר שהגיע להגשמה עצמית בחייו. במצב זה, אין הנשמה זקוקה להמשיך ולהתגלגל אל גוף אחר.


 

מאלה (Mala)

המאלה היא שם שם מחרוזת (שרשרת) אתנית, שלפי המסורת ההינדואיסטית מורכבת מחרוזי תפילה או מאבנים קדושות. מחרוזת ג׳אפה מאלה היא מחרוזת שמורכבת מ108 חרוזי תפילה, שבעת ספירתם נוהגים לחזור על המנטרות.


 

מניפורה צ'אקרה (Manipura Chakra)

המניפורה צ’אקרההיא מרכז האנרגיה הרוחני השלישי בגוף האדם, שממוקם בבטן העליונה ובאזור הסרעפת. המניפורה צ'אקרה ידועה בכינויה ״מקלעת השמש״, והיא חולשת על הסרעפת, בלוטת הארגנל, הכבד, והחלק העליון של המעי. האנרגיה הרוחנית של מקלעת השמש היא אנרגיה של שמש וחום, והיא מזוהה בתור ״הבית של הרגש״: נקודה שיכולה לצאת בקלות רבה מאיזון, ובשל כך יש לשמור עליה מאוזנת ותקינה.


 

מנטרה (Mantra)

מנטרה היא מילה, משפט או הברה שנאמרות בצורה חזרתית במטרה להשפיע על התודעה. מקור המנטרות הוא בתרבות ההודית העתיקה, והן חלק אינהרנטי משלל הזרמים של הפילוסופיה ההינדואיסטית, המשתנה בהתאם לזרם ולאכסכולה הספציפיים. כל מנטרה מורכבת מסדרת צלילים או מילים מסטיות רוחניות, שהחזרה עליהם מטהרת את ההכרה ומובילה להרמוניה רוחנית ולהגשמת העצמי.


 

מאיה (Maya)

מאיה היא הכוח היוצר של ברהמן. זהו כוח שיוצר את היקום, ובו זמנית מסתיר ומסווה את המציאות המוחלטת שהיא הברהמן. בשל כך, נוצרת אשליה שתופעות העולם נתפסות כאמיתיות.


 

מוקשה (Moksha)

לפי ההגות ההינדית, המוקשה היא מצב חוויתי של אמת ושחרור טוטאלי. המוקשה היא למעשה שחרור מהקרמה ומגלגל הלידות והמיתות, בצורה טוטאלית ומוחלטת של איחוד הפרט עם המוחלט והאמיתי. ניתן להגיע אל המוקשה באמצעות תרגולי מדיטציות, בעיקרם הראג׳ה יוגה.


 

מולאדהרה צ'קרה (Muladhara Chakra)

לפי ההגות ההינדית, תרגום המילה ״מולה״ מסנסקריט הוא שורש ובסיס. לפיכך, המולאדהה צ׳אקרה היא הצ׳אקרה הראשונית והבסיסית ביותר, שעליה מתפתחות יתר הצ׳אקרות. המולאדהה צ׳אקרה היא הצ׳אקרה הממוקמת בבסיס עמוד השדרה, והיא המרכז הרוחני האנרגטי המהווה בסיס לכל מערכת הצ׳אקרות. במולאדהה צ׳אקרה מתחילים שלושת ערוצי האנרגיה, והיא מהווה מעין ״בית לנחש רדום״, שיש להעיר ולהחיות על מנת שיעיר את יתר הצ׳אקרות ויביא להארה, לביטחון ולשלמות.


 

נאדי (Nadi)

נאדי הוא ערוץ אנרגיה עדין. מקורו ונקודת התחלתו של הנאדי הוא במולאדהרה צ׳אקרה, המצויה בעמוד השדרה. דרך הנאדי עוברת הפרנה, שהיא אנרגיית החיים, ולפי הפילוסופיה ההינדואיסטית קיימים בגוף האדם 72,000 נאדים.


 

נִיַאמָה (Niyamas)

הניאמות הן איכויות שהאדם צריך לשאוף לטפח בעצמו, ויחד עם היאמות שהן כללי המוסר האוניברסליים, להביא לאותו אדם קיום הרמוני, בריאות ושחרור. ניתן לומר כי הניאמות הן חמישה קודים פנימיים שיש למתרגל היוגה בינו לבין עצמו: ״סאוצ׳ה״: עקרון הנקיון הגופני והנפשי. ״סאנטושה״: עקרון שביעות הרצון וההסתפקות במתרחש. ״טאפאס״: עקרון כוח הרצון, הנחישות וההתמדה. ״בוודיהיה״: למידת העצמי מכתבי קודש. ״אישווארה פרנידהאנה״: התמסרות ודבקות באלוהים.


 

סאדהנה (Sadhana)

משמעות המילה סאדהנה היא תרגול רוחני יומי, המבוסס על משמעת עצמית שבזכותה האדם מבטא את האינסופיות שבו. הסאדהנה תורמת להיותה של התודעה במצב בהיר, לדיוק בפעולות היומיום, ולחיבור הרמוני בין הרובד הפיזי לרובד הרוחני של האדם.


 

סאהסרה צ'קרה (Sahasrara Chakra)

הסאהסרה צ'קרה היא הצ׳אקרה השביעית והעליונה, שמיקומה הוא בקודקוש הראש. שמה הנוסף הוא צ׳אקרת הכתר,  והיא ידועה כמרכז המודעות הרוחנית העילאי. יסוד הצ׳אקרה הוא רוח, והיא אמונה על החיבור של הצ׳אקרות והגוף הפיזי אל המערכת של האנרגיה הקוסמית. הצ׳אקרה השביעית היא נקודת התעלות, וידועה בתור השלב האחרון בהתפתחות הרוחנית.


 

סַמַדְהִי (Samhadi)

הפירוש המילולי של המונח מהשפת הסנסקריט הוא ״לשים יחד״. הכוונה היא למצב תודעה גבוה במיוחד. הסַמַדְהִי הוא האיבר השמיני והאחרון ביוגה ראג׳ה, ויש לו מספר רמות. הסַמַדְהִי היא נקודה עילאית המחברת בין העצמי האינדיוידואל אל הקיום כולו. את החיבור לא חווים באמצעות החושים, אלא במצב תודעתי הקושר בין כלל הידע והאושר המוחלט אליהם מגיע האדם באמצעות תרגולים נכונים של יוגה.


 

סאניאס (Sannyas)

הסניאס הוא השלב האחרון מבין ארבעת השלבים שהמסורת ההינדית הוודית מייחסת לתהליך החיים. הסאניאס הוא שלב הפרישות, ובמסגרתו פורש האדם לתרגול רוחני בבדידות.


 

סנסקריט (Sanskrit)

הסנסקריט היא השפה העתיקה ביותר מבין השפות ההודיות, והיא מיוחסת לקודשה ולאלים. הסנסקריט היא אחת מבין 23 שפות רשמיות שמדוברות בהודו. היא נכתבה במשך ההיסטוריה בסוגי כתב שונים, וכוללת כתבי קודש חשובים ביותר שמיוחסים לפילוסופיה ההינדואיסטית. הסנסקרט מורכבת מחמישים אותיות, שכל אחת מהן מיוחסת לויברציה הפנימית של מרכזי האנרגיה העדינים שמצויים בכל אדם ואדם.


 

סאנטושה (Santosha)

הסאנטושה היא אחת מבין הניאמות שמיוחסות כקודים של שליטה פנימית והכרתית, לפי האמונה והפילוסופיה ההינדית. הסאנטושה היא עקרון של שביעות רצון והסתפקות מהקיים ומהשינויים שחלים בחיים. הסאנטושה היא אושר ושלום פנימיים, והיא הניאמה השנייה במסורת הראג׳ה יוגה.


 

סאט-ציט-אננדה (Sat-Chit-Ananda)

המונח מתייחס לטבע המשולש של ברהמן, שהיא התודעה המוחלטת. פרשנות הצירוף הוא קיום, אושר וידע מוחלטים. לפי הראג׳ה יוגה הנשמה היא סאט-ציט-אננדה, יש לה קיום מוחלט, נועם מוחלט וידע מוחלט. היא תמצית האושר והטוב שהאדם מייחל לה, ואותה הוא מחפש.


 

סטסנג (Satsang)

לפי שפת הסנסקריט, המילה סנגה משמעותה חברה, והמילה סט משמעותה אמת. לפיכך, בהתאם לפילוסופויה ההינדית, הסטסנג היא מונח שמתאר חברת אמת: חברה רוחנית המורכבת מאנשים חכמים ורוחניים.


 

סאטווה (Sattva)

הסאטווה היא הגונה השלישית, איכות אחת מבין שלוש איכויות קוסמיות שונות. הסאטווה היא איכות הטוהר, האיזון, החכמה, המשמעמת והידע. השאיפה לפי התורה ההינדית היא להגיע להכרה סטווית: הכרה צלולה, ממוקדת, מחוברת והרמונית של האדם אל עצמו, ואל סביבתו. לפיכך, יש לדאוג לשהות בחברה סטווית ולצרוך אוכל סטווי, על מנת לחיות חיים בריאים. היוגה אף היא מקדמת את הגונה הזו,  ומביאה לנפש ולרוח סטווה. תרגול היוגה מביא לריכוז, צלילות, רוגע, הרמוניה ובריאות, בהתאם לגונת הסאטווה.


 

סאטיה (Satya)

מקור המילה סאטיה הוא בשפת הסנסקריט, מהשורש ״סאט״ שמשמעותו הוא חוסר השתנות. הסאטיה היא יושר ואמת; אמת של מילים, מחשבה וחיים. לפי האמונה ההינדית, כאשר הדיבור שלנו אמיתי כך כל חיינו מבוססים של אמת, ורק כך נוכל להתאחד עם האינסוף המוחלט, שהינו מטבעו מבוסס על אהבה ואמת. סאטיה היא מאפיין הכרחי לדרך אל ההארה, היא הניגוד של הזיוף ושל השקר ויש לחיות לפיה, מבלי לסטות מן האמת. הסאטיה היא השניה מבין חמש היאמות של הראג׳ה יוגה, ותובעת את הריסון הרוחני.


 

סבה (Seva)

לפי המסורת ההינדואיסטית, הסבה היא שירות וקיום בלתי אנוכי שיש לשאוף אליו בכל עת ולממשו. התנהלות שאינה אנוכית תואמת את רוח הקרמה של הדת ההינדית, ושל מהות היוגה כדרך חיים.


 

סובלימציה (Sublimation)

משמעות המונח סובלימציה היא שינוי אנרגיה, על ידי תיעול הרגשות הנמוכים ו/או התשוקות הקיימות בנו, אל רמה רוחנית גבוהה ומודעת.  הפירוש המילוני של המילה הוא עידון או המראה, ובהתאם לכך נוהגת בה הפילוסופיה ההינדואיסטית שמאמינה כי ייעודו של האדם הוא לגבור על תשוקותיו ורגשותיו השליליים, לעדן אותם, ולהמריא אל מקום נכון, אמיתי, הרמוני ובריא.


 

סושומנה נאדי (Sushumna nadi)

הנאדי היא תעלת אנרגיה רוחנית, שעוברת במקביל לעמוד השדרה. לאורכה של הנאדי ממוקמות שבע הצ׳אקרות המרכזיות שהן נקודות החיבור האנרגטי המצויות בגופנו. בנאדי עוברת הפראנה, שהיא אנרגיית החיים הבסיסית והחשובה ביותר.


 

סוואסטה (Svastha)

המונח סוואסטה הוא מושג הלקוח מתורת האיור וידה הוודית, ומשמעותו הוא ייצוב עצמי ובריאות. הסוואסטה היא האיזון המושלם של הגוף, הנשמה והרוח שלנו ובכללם הרגשות והנטיות שלנו. יש לשמור על איזון של הסוואסטה, ובכך לחיות חיים בריאים, יציבים ונטולי מחלות ומיחושים.


 

סוואדהרמה (Swadharma)

פירוש המושג הוא ״החוק האלוהי״. הכוונה היא לדרך החיים האישית הנכונה לאדם, לפי הראייה הרוחנית.  הסוואדהרמה היא מכלול החובות שיש לנו למלא בכל תפקיד שאנו נוטלים בחיים, מבלי לתת לשיקולים אנוכיים לשלוט בנו. הסוואדהרמה מתקשרת אל הקרמה, ומוליכה אף היא לשחרור, להכרה, ולחיים הרמונים.


 

סוודיהשטאנה צ'קרה (Swadhisthana Chakra)

הסוודיהשטאנה צ'קרה היא הצ׳אקרה השנייה המצויה בגופנו מבין שבע הצ׳אקרות המרכזיות, והיא מרכז אנרגיה רוחני שממוקם באזור אברי הרבייה. שמותיה הנוספים הם ״צ׳אקרת הטבור״, ו״צ׳אקרת הבטן״. הצבע המיוחס לה הוא הכתום, ופרח הלוטוס מיוחס לה לפי המסורת ההינדית. ביחד עם צ׳אקרת השורש, הסוודיהשטאנה צ’אקרה אחראית על הישרדות הגזע. כאשר צ׳אקרת הטבור חסומה, משתבש התפקוד המיני והחשק המיני.


 

סוודייאיה (Swadhyaya)

משמעות המונח הוא לימוד עצמי. במטרה לחיות חיים רוחניים והרמונים, יש ללמוד כתבי קודש יוגים ובפרט את ספרי הוודות. הסוודייאיה היא אחת מחמש הניאמות של מסורת הראג׳ה יוגה.


 

פיטה (Pitta)

לפי התורה ההינדואיסטית והאיור וידה, ישנן שלוש דושות שהן למעשה הפונקציות הבסיסיות שמבצע כל איבר אורגני או גוף חי בקיומו. הפיטה, היא אחת מבין שלוש הדושות, ומאופיינת בספיגה, בחום ובאש. הפיטה אחראית על היכולת של הגוף להמיר מזון בתהליך עיכול לאנרגיה, ולהספיגו כך בתאים. הנוסף לפיטה, ישנן שתי דושות נוספות והן הקאפה, והוואטה. ישנה חשיבות לשמור על איזון בין שלוש הדושות, כשכל אחת מהן תורמת את חלקה בקיומו התקין של הגוף.


 

פרקרוטי (Prakruti)

הפרקרוטי הוא הטבע המולד שיש לכל אדם. מדובר בשיווי משקל פנימי שמתקיים בין שלוש האיכויות הקוסמיות (הדושות) שנטמעות באדם עם רגע לידתו. הפרקרוטי מתקיים ומתבטא בנפש, בגוף, במזון ובסביבה של האדם, ומתבטא באיזון שבין שלוש הדושות. לפרקרוטי יש נטייה לצאת מאיזון, והאידיאל הוא תמיד לאזן אותו ולמתן את הדושות כשהללו יוצאות מאיזון, על מנת להביא לקיום הרמוני ובריא בין נפש האדם לגופו, ובין קיומו כפרט לקיומו כחלק אינהרנטי מהמציאות האמיתית.


 

פּֽרָנָה (Prana)

בתרגום מהסנסקריט, שפת הודו העתיקה, הפרנה היא ״כוח החיים״. בהתאם לכך, לפי הפילוסופיה ההינדואיסטית הפארנה היא מושג שמתייחס לאנרגיה קוסמית כללית, שלפי האמונה מגיעה מהשמש, והיא מה שמחבר בין האלמנטים השונים והרבים ביקום. הפראנה היא למעשה מצבור וסך כל האנרכיות שיש ביקום, והיא השורש ממנו יוצאים יתר סוגי האנרגיה. הפראנה היא אנרגיית החיים, ה״צ׳י״. אנו שואפים אותה בנשימה, והיא מצויה באוויר ובשל כך בכל מקום. לפי האמונה הההינדית, הפראנה חשובה לקיום שלנו אפילו יותר מהאויר עצמו, ותרגולי יוגה ומדגיטציה כמו גם אומנויות לחימה ורפואה הודית מבוססים עליה ומקדשים אותה.


 

פְּרָנָיָמָה (Pranayama)

הפְּרָנָיָמָה היא שמה של מערכת תרגולי נשימה, שמטרתם הוא לייצב ולשלוט בנשימה על ידי שיטות שונות. הפְּרָנָיָמָה היא האיבר השלישי במסורת הראג׳ה יוגה, ותכליתה הוא בהבנת הקשר שבין הגוף והנשימה, ומיצוי מלא שלו כגורם מאזן וממתן. לפי הפילוסופיה ההינדואיסטית, הנשימה היא תהליך שיש להבין אותו, להתבונן בו, להכיר ולבדוק אותו בשל מטרות שונות כמו ניקוי הנפש, איזון הנפש והגוף, והבאה להרמוניה ומודעות בקיום.


 

פְּרַטְיַהַרָה (Pratyahara)

לפי הפילוסופיה ההינדואיסטית, הפְּרַטְיַהַרָה היא התבוננות פנימית. ההתבוננות הפנימית היא תהליך של התפתחות, שמטרתו לשמור על מודעות צלולה בתוך מערכת העצבים של האדם. הפְּרַטְיַהַרָה היא האיבר החמישי לפי מסורת הראג׳ה יוגה, שככלל מטרתה הוא ליטוש הגוף והנפש של האדם, ויצירת הרמוניה ושלמות בינהם.


 

פרמה (Prema)

המונח פרמה לקוח מהשפה ההודית העתיקה, הסנסקריט. משמעותו היא האהבה הנשגבת, העליונה והחשובה אל האלוהים.


 

צילום קירליאני (Kirlian Photography)

טכניקת צילום ייחודית שמסוגלת ללכוד הילה סביב אובייקטים, בצורה ויזואלית. טכניקת הצילום הקירליאני קרויה על שמו של סמיון קירליאן שגילה אותה בשנת 1939. קירליאן טען שהאפקט הויזואלי של ההילה קשור להילה אנרגטית שקיימת אצל יצורים חיים, ושניתן בהתאם לצבע ועוצמת ההילה לנתח את הבריאות של האדם המצולם.


 

צַ'קְרָה (Chakra)

לפי הפילוסופיה ההודית, ישנה הבחנה בין הגוף הגשמי לגוף הרוחני כאשר מה שמחבר בינהם הוא צ׳אקרות. הצ׳אקרות הן מרכזי אנרגיות, ומשמעות המילה בתרגום מסנסקריט היא תנועה/תזוזה. שבע הצ׳אקרות המרכזיות ממוקמות בגוף האדם לאורך עמוד השדרה, שהוא ערוץ אנרגיה הנקרא לפי התורה ההינדואיסטית בשם ״סושומנה נאדי״.


 

צ'יטה וְרִטִי (Chitta vrittis)

משמעות המונח ״צ׳יטה״ היא תת הכרה. הכוונה למעשה היא למקום בנפש שלנו בו מתאכסנים הזכרונות והחוויות שנאו צוברים. המונח ״ורטי״, מתייחס לגל מחשבה או לשינוי שכלי. בצירוף שני המונחים, מתכוונים בפילסופיה ההינדואיסטית לתהליך מחשבתי שמתרחש בתת ההכרה.


 

קאפה (Kapha)

לפי האיורודה ישנן שלוש סוגי איכויות יסוד קוסמיות, הנקראות ״דושות״. הקאפא, היא איכות שתמציתה הוא אדמה ומים. הקאפה היא זו שאחראית על המבנה והסדר, והיא האיכות שמבנה את מאסת הגוף והנפש. הקאפה שרויה בכל תא, איבר או מערכת אורגנית. היא אחראית על ההזנה והיציבות, והמינון שלה קובע בין היתר גם את איכות הבריאות, מעבר למצבנו המנטאלי. למשל: עודף בקאפה יתבטא במשקל עודף, ועשוי אף להתפתח לסכרת ואסתמה. חוסר בקאפה עשוי להוביל לחוסר יציבות.


 

קרמה (Karma)

תרגומה של המילה קרמה מהסנסקריט הוא ״פעולה/מעשה״. הכוונה הפילוסופית של המושג, היא בדבר מחזור היחסים שבין סיבה לתוצאה. כלומר: סך המעשים של האדם, בעבר בהווה ובעתיד, שמשפיעים בצורה ישירה על המציאות: לכל אדם יש אחריות אישית על חייו, כלומר: על המעשים שתוצאותיהם משפיעות על חייו. בנוסף, לפי חוק הסיבה והתוצאה הנשמה של האדם ״כבולה״ למחזור המיתות והלידות, שנקרא ״סמסארה״.


 

קרמה יוגה (Karma Yoga)

לפי הפילוסופיה ההינדואיסטית, ישנן ארבע דרכים ליוגה:  באקטי יוגה, האטה יוגה, ראג׳ה יוגה והקרמה יוגה. זו האחרונה, היא היוגה של ״הפעולה״. הקרמה יוגה מטהרת את הלב, מקדמת ומקדשת אי-אנוכיות ועשייה שאין בה מחשבות על רווח ו/או תמורה. הקרמה יוגה מתרגלת עשיית פעולות שמנותקות מהתוצאות שלהן ומאגו.


 

קאפלבהטי (Kapalabhati)

הפירוש המילולי של המילה קאפלבהטי הוא ״טיהור הראש״. הקאפלבהטי היא טכניקת נשימה שמטרתה לנקות את הגוף, זאת עושים על ידי הוצאת האויר שנמצא באיזור הבטן ובזכות כך מתבצעת השאיפה שלאחר מכן בצורה טבעית. את טכניקת הקאפלבהטי ניתן לבצע במגוון עוצמות וקצבים. חשוב לשמור על איזון בין הוצאת האויר והכנסת האויר מהבטן. המיקוד באזור זה מנקה את התודעה ובנוסף מחמם את הגוף.


 

קירטאן (Kirtan)

הקירטאן היא שירה של התמסרות, אהבה, דבקות בבריאה ובכל התכנים שמחוברים לאלים הטובים, ויכולים לעזור לאדם. הקירטאן לפי המקורות ההינדואיסטים היא שירה של שם האל, הבאה ממקום רגשי. יש לה השפעה הן על הגוף הגשמי, והן על הגוף הרוחני. את הקירטאן פותחים במספר דקות של מדיטציה, והתרגול שלה מומלץ להרגעת עצבים ולתיעול הרגשות אל מקום חיובי.


 

קְרִיָה (Kriya)

קריה היא סט של תרגילים שמבצעים ברצף מסויים, ומטרתם היא לעבוד ולשפר תחום/נושא מסויים בקיום שלנו כבני אדם. את הקריות מתרגלים על ידי תנועות, תנוחות, תרגילי נשימה, מנטרות ומדיטציה, והן עובדות על חלקים רבים מהגוף הפיזי והנפשי של האדם: על מערכת חיסון, על הבלוטות, על מערכת העיכול, על הדם, על העצבים, על הנשימה, על תכונות ונטיות, על כוח רצון, על ביטחון, על מודעות ועוד.


 

קונדליני (Kundalini)

הקונדליני היא האנרגיה הקוסמית הקדמונית והעתיקה, שמושרשת וקיימת בכל בני האדם. הקונדליני היא אנרגיה פוטנציאלית, שממוקמת בצ׳אקרת הבסיס במצב רדום, ויש להגיע אליה. ישנם תרגולים שונים של יוגה ומדיטציה שמטרתן הוא להאיר האנרגיה הזו, ולהביא אותה למודעות.


 

ראג'ה יוגה (Raja Yoga)

הראג׳ה יוגה זכתה לכינויים ״היוגה המלכותית״, אשטנגה יוגה, ויוגת שמונת האיברים. היא אחת מארבע השיטות המרכזיות ליוגה שהן: קארמה, בהקטי, וניאנה. מקורה של הראג׳ה יוגה הוא במאה השניה לפני הספירה, וזו האחרונה נהגתה על ידי החכם פטנג׳לי. ראג׳ה בתרגום מילולי הוא מלך. על עקרון המלוכה, מושתתת הראג׳ה יוגה: כשם שהמלך שולט על כל המחוזות בממלכתו, כך גם מתרגל הראג׳ה יוגה נדרש לשלוט על הממלכה שלו, שהיא התודעה, ועל כל מרחביה וענפיה. לראג׳ה יוגה ישנם שמונה שלבים המבוססים של המוסר, תנוחות, שליטה באנרגיית החיים, כינוס חושים, ריכוז ולבסוף והחשוב מכל: איחוד. באמצעות הראג׳ה יוגה, לאדם ניתנת ההזדמנות להפוך ל״שליט״ על הממלכה הפנימית והמורכבת שלו, שמכילה בחובה מכלול כוחות כמו רגשות, מחשבות, תשוקות, זכרונות, הרגלים ועוד. בשל המורכבות של ״הממלכה הפנימית״ שמצוייה בכל אחד מאיתנו, ובפרט בשל הניגודים שבה, קיימת באופן תמידי הסכנה של אי שקט פנימי, מחלות, חוסר איזון ומצבי רוח משתנים. מטרתה של הראג׳ה יוגה אם כך, היא לעזור לאדם ליצור סדר פנימי על ידי למידת הכוחות שפועלים בו והחוקיות שלהם, וניווט מושכל שלהם אל מצב הרמוני ומואר.


 

ראג'ס (Rajas)

הראג׳ס הוא אחד מבין שלושת הגונות, שלוש איכויות קוסמיות שונות שהשילוב בינהן הוא השורש לקשת הנטיות ההתנהגותית הרחבה של האדם. לצד הראג׳ס, ישנן שתי איכויות נוספות שהן הסאתווה, והטמאס. הראג׳ס היא האיכות הפעילה והמניעה שבעזרתה ניתן לקדם שינויים. זו איוכת של כוח החיים, ביטוי של הרצון הרגעי שיש לאדם בכל עת, המושפע ומשפיע ממקורות רגשיים של דחייה, משיכה, פחד ותאווה. הראג׳ס מאופיין בתנועתיות, פעלתניות, חוסר שקט, תשוקה ואנוכיות. חשוב לשמור על האיזון בין שלוש האיכויות, ועל שילוב בריא ונכון בינהן.


 

רישיקש (Rishikesh)

רישיקש היא עיר קדושה הממוקמת בחלקה הצפוני של הודו, למרגלות הרי ההימליה. רישיקש נחשבת גם כיום למרכז רוחני, ולעיר חשובה ביותר עבור הדת ההינדית. רישיקש גובלת בשפת נהר הגנגס הקדוש, המקום בו סוומי שיבננדה חי ולימד. רבים מבני הדת ההינדית בנוסף לאנשים רבים אחרים, עולים לרגל אל נהר הגנגס על מנת לטבול בו ובכך לטהר עצמם מחטאים.


 

רישים (Rishis)

הרישים לפי הדת ההינדית הם חכמים צדיקים, או נביאים, שלהם החכמה הנשגבת והנעלה. הרישים מוזכרים בכתבים ההודים העתיקים, והם התגלמות הרוחניות שבאדם.


 

שאוצ'ה (Shaucha)

השאוצ׳ה היא הראשונה מבין חמש הניאמות עליהן מבוססת מסורת הראג׳ה יוגה. משמעותה הוא טוהר ונקיון הן חיצונית והן פנימית. בהתאם לחמש הניאמות הנבדלות מאורח חיים ״נורמאלי״ ועוסקות במשמעת רוחנית, השאוצ׳ה היא עקרון ואידיאל אישי לנקיון וטיהור הגוף והנפש. באמצעות טכניקות שונות מטרתו של המתרגל הוא לטהר את עצמו, הן את גופו והן את נשמתו.


 

שאוואסנה (Savasana)

השאוואסנה היא תנוחת תרגול של יוגה, שידוע בכינוי ״תנוחת הגוויה״. מטרתה הוא לאפשר הרפיה לגב על ידי שכיבה מאוזנת פסוקת רגליים וידיים, שמעבר להרפיה הפיזית גם ממזגת את הגוף האנושי עם האדמה, שהיא המקור שלו. לפי האמונה ההינדואיסטית, הגוף שלנו שייך לטבע ומורכב מחומרי הטבע. האנרגיה שלנו מבוססת על אותה האנרגיה שזורמת בכל יצור חי החל מעצים וצמחים, וכלה בחרקים וחיות. תנוחת השאוואסנה מרפה את הגוף והנפש שלנו ממתחים פיזיים ונפשיים, מרעיונות, ממחשבות, מדיעות ומאמונות שלנו הן על עצמנו והן על העולם.


 

שקטי (Shakti)

שקטי היא אנרגיה רוחנית קוסמית עליונה. השקטי מייצג את האם האלוהית, שהיא בת זגותו של האל שיבה. השאקטי היא אחת מהכוחות הקוסמיים הראשוניים שלפי הפילוסופיה ההינדואיסטית מחוללים את המציאות, ומטרתם של תרגולי יוגה, מדיטציה, מנטרות ועוד הם להביא את האדם להזדהות מלאה עם אותם כוחות קוסמיים.

שיחה מהירה

צור קשר





  

קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני